רשימת ביטויים דומים אך שונים במשמעותם בדיני מקרקעין ונהלי רישום והסדר מקרקעין:

1. רישום ראשון לעומת רישום ראשוני:

• רישום ראשון: רישום מקרקעין בפנקסי המקרקעין בפעם הראשונה, כאשר המקרקעין לא היו רשומים קודם לכן כלל. זהו הליך משפטי מורכב יותר הדורש הוכחות בעלות ופרסום ברשומות. (חוק המקרקעין 1.5.72)
• רישום ראשוני: רישום ראשון של עסקה או פעולה ספציפית בנכס מסוים, כמו חכירה. הוא מתייחס לפעולה הראשונה שנרשמת בנכס, ולא בהכרח לרישום הנכס עצמו בפנקסים. (תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) 2.3.1)

2. חידוש רישום לעומת שחזור רישום:

• חידוש רישום: הליך משפטי בו משחזרים רישום מקרקעין שהושמד, אבד או טושטש, ואין אפשרות לשחזרו ממסמכים קיימים. נדרש פרסום ברשומות ומתן אפשרות להתנגדויות. (חוק המקרקעין 1.5.59)
• שחזור רישום: העתקת רישום מדף בלוי, מטושטש או פגום לדף חדש, כאשר הרישום המקורי עדיין קיים וקריא. הליך פשוט יותר מחידוש רישום. (חוק המקרקעין 1.5.70)

3. פיצול לעומת חלוקה:

• פיצול: חלוקת מקרקעין לחלקות נפרדות, ללא שינוי בבעלות. כלומר, אותו בעל זכויות יירשם כבעלים של כל החלקות החדשות. (תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) 2.5.1)
• חלוקה: חלוקת מקרקעין בבעלות משותפת לחלקות נפרדות, עם שינוי בבעלות. כלומר, כל שותף יירשם כבעלים של חלקה נפרדת, בהתאם לחלקו היחסי במקרקעין המקוריים. (תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) 2.5.1)

4. ייחוד הערת אזהרה לעומת ייחוד זיקת הנאה:

• ייחוד הערת אזהרה: רישום הערת אזהרה, שהייתה רשומה על חלקה שלמה, על חלקה ספציפית שנוצרה כתוצאה מפיצול או חלוקה. נדרשת הסכמת הזכאי או צו בית משפט. (חוק המקרקעין 1.5.31)
• ייחוד זיקת הנאה: רישום זיקת הנאה, שהייתה רשומה על חלקה שלמה, על חלקה ספציפית שנוצרה כתוצאה מפיצול או חלוקה. נדרשת הסכמת הזכאי או תצהיר מודד מוסמך. (תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) 2.5.5)

5. התחייבות לעומת הסכם:

• התחייבות: התחייבות בכתב של צד אחד לבצע פעולה מסוימת, כמו התחייבות למכור נכס. יכולה להיות חלק מהסכם או מסמך נפרד. (חוק המקרקעין 1.5.14)
• הסכם: הסכמה בכתב בין שני צדדים או יותר, הכוללת התחייבויות הדדיות. (חוק המקרקעין 1.2.1.1)

6. צו לעומת פסק דין:

• צו: החלטה של בית משפט או רשות מוסמכת אחרת, המורה על ביצוע פעולה מסוימת. בדרך כלל מתייחס לפעולה ספציפית, כמו צו עיקול או צו הריסה. (חוק המקרקעין 1.5.3)
• פסק דין: הכרעה של בית משפט בסכסוך משפטי, הכוללת קביעת זכויות וחובות של הצדדים. יכול לכלול צווים. (חוק המקרקעין 1.1.26)

7. תשריט לעומת מפה:

• תשריט: שרטוט טכני של נכס מקרקעין, המפרט את גבולותיו, שטחו ומבנים עליו. משמש לצורך רישום בית משותף, פעולות תכנון וכו’. (חוק בתים משותפים 4.1.4)
• מפה: ייצוג גרפי של שטח גיאוגרפי, בקנה מידה מסוים. יכולה לכלול מידע נוסף מעבר לגבולות הנכס, כמו תשתיות, טופוגרפיה וכו’. (חוק המקרקעין 1.5.74)

8. אגרה לעומת מס:

• אגרה: תשלום חובה עבור שירות מסוים הניתן על ידי רשות ציבורית, כמו אגרת רישום מקרקעין או אגרת עיון. (תקנות המקרקעין (אגרות) 3.1)
• מס: תשלום חובה המוטל על ידי המדינה או רשות מקומית, כמו מס שבח, מס רכישה או ארנונה. (חוק המקרקעין 1.1.2)

9. בעלות לעומת חכירה:

• בעלות: זכות הקניין המלאה ביותר במקרקעין. הבעלים רשאי לעשות בנכס כרצונו, בכפוף להגבלות חוקיות. (חוק המקרקעין 1.1.50)
• חכירה: זכות שימוש במקרקעין לתקופה מוגדרת, בתמורה לתשלום דמי חכירה. החוכר אינו הבעלים, וזכויותיו מוגבלות על ידי תנאי החכירה. (חוק המקרקעין 1.3.1)

10. משכנתה לעומת שעבוד:

• משכנתה: שעבוד נכס מקרקעין כבטוחה להלוואה. סוג ספציפי של שעבוד. (חוק המקרקעין 1.3.2)
• שעבוד: זכות של נושה על נכס של חייב, המאפשרת לו לממש את הנכס לשם גביית החוב. מונח כללי יותר ממשכנתה. (תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) 2.1.14)

11. זכויות במקרקעין לעומת זכויות במקרקעין הזולת:

• זכויות במקרקעין: מתייחס לזכויות קניין באופן כללי, כולל בעלות, חכירה, זיקת הנאה, משכנתה וכו’.
• זכויות במקרקעין הזולת: מתייחס ספציפית לזכויות שאינן בעלות, כמו חכירה, שכירות, זיקת הנאה, משכנתה וכו’, כאשר הבעלות נמצאת בידי אדם אחר.

12. בית משותף לעומת בית משותף (שי):

• בית משותף: מונח כללי המתייחס למבנה שיש בו שתי דירות או יותר, והוא רשום בפנקס הבתים המשותפים.
• בית משותף (שי): מתייחס לבית משותף שנרשם לפני כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין, תשכ”ט-1969, ולכן חלות עליו הוראות הרישום הישנות (“שיטה ישנה”).

13. תכנית בניין עיר (תב”ע) לעומת תכנית לצרכי רישום:

• תכנית בניין עיר (תב”ע): תכנית סטטוטורית הקובעת את ייעודי הקרקע, זכויות הבנייה והוראות הבנייה בשטח מסוים.
• תכנית לצרכי רישום: תשריט או מפה המוגשים לרשם המקרקעין לצורך רישום פעולה תכנונית, כמו פיצול, איחוד או חלוקה. התכנית לצרכי רישום צריכה להיות תואמת לתב”ע.

14. הפקעה לצורך ציבורי לעומת הפקעה לפי סעיף 19:

• הפקעה לצורך ציבורי: מונח כללי המתייחס להפקעת מקרקעין על ידי רשות ציבורית, לכל מטרה ציבורית שהיא.
• הפקעה לפי סעיף 19: מתייחס ספציפית להפקעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.

15. תנאים מיוחדים לעומת תנאי חכירה:

• תנאים מיוחדים: תנאים ייחודיים לחוזה או עסקה ספציפיים, המתווספים לתנאים הכלליים. לדוגמה, תנאי מיוחד בחוזה מכר יכול להיות התחייבות המוכר לתקן ליקויים בנכס.
• תנאי חכירה: תנאים כלליים החלים על כל חוזי החכירה של רשות מקרקעי ישראל, כפי שפורסמו בילקוט הפרסומים.

16. חוזה שכירות לעומת שטר שכירות:

• חוזה שכירות: הסכם בין משכיר לשוכר, הקובע את תנאי השכירות.
• שטר שכירות: מסמך משפטי רשמי, המשמש לרישום זכות שכירות בפנקסי המקרקעין. השטר צריך לשקף את התנאים המהותיים של חוזה השכירות.

17. התחייבות לרישום משכנתה לעומת שטר משכנתה:

• התחייבות לרישום משכנתה: התחייבות של בעל נכס לרשום משכנתה לטובת נושה, כבטוחה להלוואה. בגינה ניתן לרשום הערת אזהרה.
• שטר משכנתה: מסמך משפטי רשמי, המשמש לרישום משכנתה בפנקסי המקרקעין.

18. צו ירושה לעומת צו קיום צוואה:

• צו ירושה: צו של בית משפט הקובע מי הם יורשיו של אדם שנפטר ללא צוואה, ומהו חלקו של כל יורש בעיזבון.
• צו קיום צוואה: צו של בית משפט המאשר את תוקפה של צוואה, וקובע כי יש לחלק את העיזבון בהתאם להוראות הצוואה.

19. אישור עירייה לעומת אישור הוועדה המקומית:

• אישור עירייה: אישור של הרשות המקומית, בדרך כלל בנוגע לתשלום ארנונה או היטל השבחה.
• אישור הוועדה המקומית: אישור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בדרך כלל בנוגע לתאימות תכנית בנייה לתב”ע.

מילים בודדות:

1. רישום: יכול להתייחס לרישום הנכס עצמו בפנקסים, או לרישום של פעולה ספציפית בנכס, כמו רישום משכנתה או רישום הערת אזהרה.
2. חלקה: יכול להתייחס לחלקה ראשית, שהיא יחידת רישום בפנקסי המקרקעין, או לחלקת משנה, שהיא יחידה בתוך בית משותף.
3. תיק: יכול להתייחס לתיק פעולה, שהוא אוסף המסמכים הקשורים לפעולה רישומית ספציפית, או לתיק בית משותף, שהוא אוסף המסמכים הקשורים לבית משותף מסוים.
4. הערה: יכול להתייחס להערת אזהרה, להערה על הגבלת כשרות, להערה בדבר צו הריסה, להערה בדבר אתר עתיקות וכו’.
5. בעל: יכול להתייחס לבעל הזכות הרשומה בנכס, או לבעל דירה בבית משותף.
6. זכאי: יכול להתייחס לזכאי לפי הערת אזהרה, לזכאי לפי זיקת הנאה, לזכאי לפי ירושה וכו’.
7. מתחייב: יכול להתייחס למתחייב לפי הערת אזהרה, למתחייב לפי חוזה מכר וכו’.
8. מוטב: יכול להתייחס למוטב לפי ייפוי כוח, למוטב לפי הערת אזהרה, למוטב לפי ירושה וכו’.
9. פעולה: יכול להתייחס לפעולה משפטית כלשהי, כמו עסקה, רישום הערה, תיקון טעות סופר וכו’.
10. מסמך: יכול להתייחס לכל מסמך בכתב, כמו חוזה, ייפוי כוח, צו בית משפט, תשריט וכו’.
11. צד: יכול להתייחס לצד לעסקה, לצד להליך משפטי וכו’.